בירקנשטוק מדריד

שורשי חברת בירקנשטוק נעוצים עוד בשנת 1774. רשומות הכנסייה לנגן ברגהיין שמחוץ לעיר פרנקפורט מצביעות על כך שיוהאן אדם בירקנשטוק נרשם כיצרן נעליים. בשנים האחרונות של המאה ה- 19, צאצא בשם קונארד בירקנשטוק פתח שתי חנויות בפרנקפורט. הוא ייצר נעליים, לא סנדלים. באותו זמן, המדרס היה יחסית שטוח. המצאתו הייתה לייצר נעליים עם מדרס בעלי קווי מתאר להתאים ולתמוך בכף הרגל.

בשנות העשרים המוקדמות של המאה הקודמת, הפך ייצור הנעליים כמו ענפים רבים אחרים לתעשייתי בייצור סדרתי המוני, קונארד בירקנשטוק פיתח רפידות גומי גמיש שניתן היה פשוט להניח אותם בתוך נעליים שיוצרו באופן מסחרי וסדרתי וזאת כדי ליצור נוחות מקסימלית. (על הקופסאות הראשונות של נעלי בירקנשטוק היה ציור של רגל ענקית מונחת על מיטה משום שלרפידה קוראים FUSSBETובתרגום מגרמנית - מיטת כף הרגל. בירקנשטוק הפך להיות אוטוריטה מוערכת בתחום האורטופדיה, גם בנו קארל בירקנשטוק, שהצטרף לעסק המשפחתי בשנות בגרותו. קארל כתב מספר ספרים ועלונים בנושא בריאות כף הרגל; הם היו מלאים באיורים ותיאורים של כפות רגליים מעוותות שעיוותן נגרם ע,י נעילה לא נכונה של נעליים. בנו של קארל בירקנשטוק, קארל הבן הצטרף לעסק ובשנות ה- 60 החלה החברה לייצר סנדלים. קארל עשה ניסויים במטבחו הביתי כשאפה תערובת של שעם ולטקס על מנת ליצור חומר קל משקל, גמיש ותומך.

הסנדל הראשון שיוצר ע"י החברה הוא הדגם בירקנשטוק מדריד, היה בעל מיטת כף רגל מתוחמת עשויה שעם ורצועה עם אבזם.זה היה מין ניסיון לסנדל ולא הזכיר בכלל איזשהו פריט אופנתי: ההרגשה הייתה צריכה להיות כזו שזה שנועל את הסנדל חייב לשאת את הסנדל באמצעות גב כף הרגל אחרת הסנדל יחליק מכף הרגל וייפול. לגרמנים באופן לא מפתיע יש מילה שמתארת את המצב הזה והיא Angstreflexובתרגום חופשי רפלקס הפחד.

בירקנשטוק לא היית ההחברה הגרמנית היחידה שהשקיעה בפיתוח נעליים המחזקות את כף הרגל. מסתבר שאורטופדיית כף הרגל היא לגרמנים מה שריהוט עבור השבדים: סנדלי Worishoferגם הציגו מיטת כף רגל מתוחמת עשויה שעם ו- Berkmannמייצרים סנדלים עם עם מיטת כף רגל עשויה עץ קל משקל במיוחד. הגרמנים מזה זמן רב מהללים את מעלות ההליכה הנכונה. תרבות הספא של המאה ה-19, שמשכה תיירים מכל רחבי העולם, טיפחה את ההרגל של הליכה לאחר הרחצה או שתיית מים. הכדאיות של כף רגל חזקה כבסיס לגוף בריא.

בדצמבר ביקרתי בניושטאדט, עיר קטנה ליד בון, שם יושבת הנהלת חברת בירקנשטוק: בניין מרשים עשוי עץ וזכוכית ממוקם על גבעה מיוערת. הקמפוס שמאכלס חברות הייטק שונות הוא מודרני לחלוטין כיאה לחברה שמתרכזת פחות בחולי כבעיה ויותר בבריאות כפתרון אסתטי. בעודי ממתינה באיזור הקבלה שהיה מרוהט בשרפרפים עשווים מבלוקים של שעם, מסך בשולחן הקבלה הציג תמונות מתוך קולקציה חדשה עבור ילדים: לופ חוזר של תמונות ילדים בגיל הגן מרקעים אתנים שונים מביטים ומגחכים אל מול המצלמה, דגמי אריזונה, ריו או כפכפים שונים במידות קטנות וחמודות ובעיצובים מרהיבים ותעוזתיים.

יום ביקורי היה קר, גשום ואפור ואני נעלית מגפיים אימתניות שהגנו טוב על כף רגלי מאימת הגשם... אך בעת המעבר למשרדו של אוליבר רייכרט, מלווה ע"י שניים מבכירי החברה שמתי לב שהוא נועל בירקנשטוק אריזונה בצבע אפור עם פרווה, ללא גרביים, לובש ג'ינס וסוודר קשמיר. רייכרט, עם ארבעי וארבע שנותיו בעל שיער זהוב עבה וזקן עבות, השכיח בחביבות את דאגותי לגבי חום כף הרגל שלו. אמר: אנעל את סנדלי הפרווה עד שהטמפרטורה בחוץ תרד אל מתחת לאפס. זה די נוח הוסיף, חמים ונעים. אז זה טוב לחצו כאן לפרטים נוספים >>